Sea of Love - ים של כיף
גם ביום שישי האחרון הלכתי לאירוע. ביום שישי האחרון נסעתי לחוף דור, עם פאריד מאידנה שבדרום הר-חברון ושני בניו הקטנים, לעזור וגם להיווכח איך מהחול של הים (ורשרוש של המים..) אפשר לבנות גשר ישראלי-פלסטיני איתן אשר כמו בשיר השירים "תוכו רצוף אהבה". אהבה ונתינה. וזה הולך ככה
ילדים הם שמחה אך לעיתים כשהם לוקים במחלה קשה גודל הצרה והדאגה עומד ביחס הפוך לגיל. מתוקף שיתוף פעולה שלא מרבים לדבר עליו (חדשות חיוביות משעממות?) זכאים ילדים פלסטינים הזקוקים לטיפולים מסובכים להגיע לביה"ח רמב"ם בחיפה ושם כבר דואגים לכל הדרוש להם. יש מי שנוסע לטיפולים קשים אלו (כימותרפיה, דיאליזה וכו') כל שבוע ולפעמים גם יותר. רבות מהמשפחות הזכאיות לטיפול אינן יכולות לעמוד בהוצאות הנסיעה מה גם שתחבורה ציבורית מהמחסומים לחיפה היא משאלת לב בלבד
יעל ויובל מפרדס-חנה, זוג אנשים שההתנדבות היא שם המשפחה שלהם, שומעים על כך ומתחילים לארגן רשימת מתנדבים שבועית עבור ביצוע הסעות אלו ללא כל תמורה. כך, מדי שבוע מופצת ב"מייל" רשימת בקשות ובה פירוט הנסיעות הנדרשות בכיוון אחד או הלוך וחזור מהמחסום המסוים אל היעד הנכסף שמוסיף חיים ובריאות – רמב"ם, הקרוי ע"ש רופא החצר היהודי של החליף המצרי!
וכך, כל שבוע, אנשים טובים, בדרכם אל העבודה וממנה או ע"ח זמנם הפנוי מסיעים את הילדים החולים עם הוריהם אל ביה"ח או תחנת הרכבת ולעיתים גם מוסיפים מכיסם לכרטיס ולתרופות. קהילה ישראלית-פלסטינית מזן נדיר. ובלשון גבוהה יותר, שאין מקומה בחוף הים: תיקון אדם ועולם שכה הרבה מדברים עליו וכה מעטים מוציאים אותו אל הפועל
מן הון להון, התארגן יום כיף לילדים ובני משפחותיהם. היכן? בחוף הים, שלרבים מביניהם זהו ביקור ראשון בו. כל אחד הביא או תרם משהו: שתייה קרה, כובעים, אוטובוס, אבטיחים, הסעות, פיתות, ערכת קפה, לוח שש-בש, מטקות. קם ונהיה יום כף – והיה כף, ומפגש, וחיבוקים – משהו שצריך לראות ולהרגיש דרך החול, החום והמים כי המילים פשוט נמסות
ילדים הם שמחה אך לעיתים כשהם לוקים במחלה קשה גודל הצרה והדאגה עומד ביחס הפוך לגיל. מתוקף שיתוף פעולה שלא מרבים לדבר עליו (חדשות חיוביות משעממות?) זכאים ילדים פלסטינים הזקוקים לטיפולים מסובכים להגיע לביה"ח רמב"ם בחיפה ושם כבר דואגים לכל הדרוש להם. יש מי שנוסע לטיפולים קשים אלו (כימותרפיה, דיאליזה וכו') כל שבוע ולפעמים גם יותר. רבות מהמשפחות הזכאיות לטיפול אינן יכולות לעמוד בהוצאות הנסיעה מה גם שתחבורה ציבורית מהמחסומים לחיפה היא משאלת לב בלבד
יעל ויובל מפרדס-חנה, זוג אנשים שההתנדבות היא שם המשפחה שלהם, שומעים על כך ומתחילים לארגן רשימת מתנדבים שבועית עבור ביצוע הסעות אלו ללא כל תמורה. כך, מדי שבוע מופצת ב"מייל" רשימת בקשות ובה פירוט הנסיעות הנדרשות בכיוון אחד או הלוך וחזור מהמחסום המסוים אל היעד הנכסף שמוסיף חיים ובריאות – רמב"ם, הקרוי ע"ש רופא החצר היהודי של החליף המצרי!
וכך, כל שבוע, אנשים טובים, בדרכם אל העבודה וממנה או ע"ח זמנם הפנוי מסיעים את הילדים החולים עם הוריהם אל ביה"ח או תחנת הרכבת ולעיתים גם מוסיפים מכיסם לכרטיס ולתרופות. קהילה ישראלית-פלסטינית מזן נדיר. ובלשון גבוהה יותר, שאין מקומה בחוף הים: תיקון אדם ועולם שכה הרבה מדברים עליו וכה מעטים מוציאים אותו אל הפועל
מן הון להון, התארגן יום כיף לילדים ובני משפחותיהם. היכן? בחוף הים, שלרבים מביניהם זהו ביקור ראשון בו. כל אחד הביא או תרם משהו: שתייה קרה, כובעים, אוטובוס, אבטיחים, הסעות, פיתות, ערכת קפה, לוח שש-בש, מטקות. קם ונהיה יום כף – והיה כף, ומפגש, וחיבוקים – משהו שצריך לראות ולהרגיש דרך החול, החום והמים כי המילים פשוט נמסות
וכשבאתי מה ראיתי? מפרץ מכוסה בעשרות כובעים אדומים ועליהם יונה לבנה, ומתחת לכובעים חצאי-סהר אדומים צפים. מרוב שמחה על ההזדמנות החד-פעמית סירבו הילדים לצאת מן המים ויעל סבבה והלכה ביניהם, מחלקת לכל אחד פלח קר של אבטיח. וכך, בין אודם מעל ואודם מתוק מתחת עלתה צהלה גדולה שהטיסה בוודאי את כל מדדי הבריאות לשמים
את הלקח, אם יש כאן, כל אחד יפיק בעצמו. אך על דבר אחד שאותו אמר לי מוחמד מיעבד, בחול החם, סביב כוס קפה חזק ומתוק, חשוב לי לחזור: תגיד להם שגם מעבר לגדר ישנם אנשים שרוצים אותו דבר כמוהם. ואני אוסיף: והרי זו כל התורה על רגל אחת
תודה לכל מי שעזר ותרם ויבואו בקהל זה אנשי מתקני המשחקים וההפעלות בגן-שמואל, חברת ההסעות והצוות ברמב"ם. תודה לכל מי שעושה ולא מרפה, לא מהעשייה ולא מהתקווה.
ומילה לסיום: כל מי שרוצה להצטרף לבוני "הגשר", להסעות, לרשימת התפוצה או לעזרה בכל דבר אחר, יכתוב אל
ויענה בשמחה shayori@netvision.net.il
Sea of Love - יש לנו אהבה והיא תנצח
דודו
